SHI
למרק בארוחת צהריים הסובייטית היה מקום כבוד מיוחד כיוון שדווקא למאכל הזה ייחס העם הרוסי את כל הסגולות הבריאותיות הסודיות. מרק היה בגדר חובה כי הוא, כך אמרו לנו, שומר על עבודה תקינה של מערכת העיקול ולילדים גם הוסיפו "אם תוכל מרק תהיה בריא וגדול". עכשיו, לא שבתור ילדה הייתי אי פעם מודאגת מזה שאני אהיה קטנה וחולה אבל כיוון שלא דובר על המלצה אלא חובה בל יעבור וכיוון שאת אמינותו של איום המרק (כמו גם אמינות האמרה שטענה שבגלל גלידה נהיים חולים) לא יכולתי אז לבדוק, אכלתי מרק כל יום במהלך 10 שנות ילדותי הקומוניסטית. מרק תמיד היה במרכז המיקוח שלי ושל סבתא שלי והיווה תנאי לקבל את מה שאני (או היא) רוצה. "אם תסיימי את המרק תוכלי ללכת לבית ספר בלי כובע" היה הפופולארי ביותר כמו גם "אם תוכלי את המרק תקבלי 2 גלידות אחרי הצהריים" אבל האכזרי ביותר היה "אם לא תוכלי מרק את לא יוצאת יותר היום מהבית (בשביל לשחק מחבואים בשכונה)" שמבחינתי היה שווה לקץ העולם. כן כך גדלנו עם האסון האימה והסבל מנסים לתחמן בכל דרל אפשרית רק כדי לא לאכול את המרק הנורא הזה כי למרות שילדים רוסים אוכלים דברים "מוזרים" כמו דג מלוח (מה שלא יתכן כי ילד ישראלי יתקרב אליו) גם ילדים רוסים כמו כל שאר הילדים בעולם לא אוהבים מרקים.
בגן קיבלתי טראומת מרק בגלל מרק חלב עם כוסמת שבגלל הרתחות חוזרות ונשנות תמיד היה מלאה בכרומים שרופים מגעילים שהייתי מוכנה למות בשביל לא לקרב לפי. אחרי שבכיתי יום אחד שאני לא אלך יותר לגן בגלל אותו המרק סבתא שלי דיברה עם הגננות וסידרה לי פטור מיוחד מכל המרקים החלביים (גם זה עם הכוסמת וגם אחד אחר שהגיעה עם קניידלך דוחים ביותר מקמח).
UHA
היום אין לי שום דבר נגד מרקים ואני אוהבת כמו את החורפיים המהבילים כך גם את הקיציים הקרירים אבל בילדותי הייתה לי עוד בעיית מרק קטנה. אני מדברת על מרק ירקות של אמא שלי שהיה מפוצץ בחתיכות קטנות של בצל מבושל שגם נכון להיום, עדיין לא למדתי לאהוב את המרקם שלו. כיוון שאצל אמא שלי הכול היה חד וחלק ושום נושא מעולם לא נעמד לדיון, היא הייתה שמה לי מטפחת על העיניים (כדי שאני לא אראה את הבצל) ומאכילה אותי בכוח אפילו שלא הסכמתי לבלוע את זה ובכיתי בשאת נפש.
אז מה היה לנו. בקיץ אכלנו מרק סלק קר העונה על שם HOLODNIK שהוכן מסלק מבושל ומגורד על פומפיה ולפני הגשה לכל צלחת עם הנוזל הבורדו נוספו מלפפון טרי קצוץ, ביצה מבושלת קשה (קרה) כף שמנת חמוצה וכמובן שמיר קצוץ. היה גם את ה-OKROSHKA המלכותית וגם את SHAVEL שדומה לתרד שאספו אותו בטבע ובישלו ממנו מרק קיצי קר.
AKROSHKA
במטבח של סבתא שלי תמיד היה מרק עוף שלא אהבתי בגלל שכבת שומנים מאסיבית שצפה למעלה ואטריות קטנות ומרגיזות שהסתתרו למטה. לא יכולתי לחיות בלי מרק הגריסים המדהים שלה וגם את מרק האפונה מאוד אהבתי (והיום הוא אחד הפייבוריטים בבישול הנדיר שלי). היה כמובן גם את BORSH השומני מסלק שאכלנו איך לא, עם שמנת חמוצה ואת הגרסה שלו רק בלי הסלק שנקראת SHCHI. אחרי שמישהו מהמשפחה היה הולך לקטיף פטריות ביער וסבתה הייתה ממיינת אותם לילה שלם כשאנציקלופדיית הפטריות המלאה פרוסה לפניה (כדי להימנע מאכילת פטריות רעילות), הייתי זוכה גם למרק פטריות צלול ומדהים אבל זה היה נדיר כמו לאכול 2 גלידות באותו היום.
BORSH
אחרי העלייה לארץ אבא שלי הפך למעריץ מושבה של UHA - מרק דגים צלול שמבשלים מראש של קרפיון ואני קניתי מיקסר ידני ולמדתי לטחון את כל המרקים עד לקבלת פירה סמיך וחם. כשבעוד חודש חודשיים הטמפרטורות כאן יחזרו להיות שפויות אני אכין לי מרק שעועית לבנה סמיך אחרי זה מרק אפונה עם חתיכות קטנות של בשר מעושן ומרק שורשים קטיפתי עם שמנת של כרמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה