ובכן בוודאי כבר הבנתם שאין עוד מבטח מגוון מסקרן וביזארי כמו זה הרוסי. אולי הדבר נובע מהקשיים באספקת המצרכים שאפיינו תקופות מסוימות במשטר הסובייטי ואולי זה פשוט ההמצאתיות והשרדנות המפליאה של העם הרוסי שיצרו את המנות המוזרות (והטעימות) האלה, אין לי תיאוריה מוצקה לכך אבל אני כן זוכרת את סבתא שלי (יהודייה בכל רמ"ח איבריה) מטגנת שומן חזיר עם שומן ברווז כדי לקבל תוספת קראנצ'ית לפירה, מבשלת במשך שעות רגלי חזיר כדי להכין ג'לי עם ביצע תקוע בפנים, מקפיאה גוש של שומן חזיר מומלח כדי לאכול אותו זה בחורף הקר ומטגנת עטינים (כן כן של פרה).
עוד לא הזדעזעתם? אז קבלו את רשימת המאכלים הביזאריים ומתכון אחד של פסטה סובייטית (שלדעתי) הומצא על פי הגישה החסכנית הסובייטית (אבל לויקיפדיה רוסית יש דעה אחרת על כך).
הביזאר
סאלו (SALO) – שומן חזיר מומלח שמוגש פרוס לחתיכות דקיקות ישר מהמקפיא ועדיף ליד שוט של וודוצ'קה. נשמע מזעזע? אז רק שתדעו לכם שיש אתר שלם שמוקדש למתכונים של סאלו ומה שביזארי עוד יותר הוא שמחבר האתר מציין כי את מתכון ההמלחה הוא מצא בספר בשם "ספר האוכל הבריא", לך תבין אותם, את הרוסים האלה, כנראה שהאיברים הפנימיים שלהם עשויים מפלדת על חלד.
שקווארקי או SHKVARKI או Pork Scratchings הם מסתבר לא המצאה רוסית, כי גם אנגלית אוכלים אותם בכיף ואם אתם סקפטיים יש כאן הוכחה ברורה לכך. חתיכות מטוגנות וקריספיות של SALO וכל מיני חלקים שומניים אחרים של שומן שסבתא שלי הייתה מערבבת גם עם שומן אווז או אווז (אם היו כאלה) היו מוגשות ביחד עם תפוח אדמה מטוגן או על פירה. יש כאלה שמכינים אותם מעור של ברווז או חזיר, החומר ממנו הם עשויים לא חשוב כי העיקר שיהיה שומני. לפי ויקיפדה רוסית דרך אגב, מדובר במאכל אוקראיני בריא ללב ומלא בחלבון חיוני לגוף. עוד פעם, לכו תבינו אותם, את הרוסים האלה.
רגל קרושה או HOLODEZ למישהו זה יראה כמו ג'לי דוחה, למישהו אחר זה יהיה מעדן לא נורמאלי, בשבילי זה הזיכרון הכי חזק מהמטבח של סבתא. אני זוכרת אותה מבשלת שעות את רגלי החזיר, אחרי זה מגרדת על מגרדה בשר חזיר, אחרי זה מרפדת איתו תבנית ענקית, שופכת על הבשר את הנוזל של הרגליים, מקשטת את הכול עם פרוסות של ביצה קשה ואז שמה את היצירה במקרר ואני הייתי צריכה לחכות עוד יומיים עד שזה היה הופך לג'לי ואפשר היה לאכול את זה. בויקיפידה המנה מתוארת ככשרה למהדרין ולקוחה מהמטבח של יהודי מזרח אירופה, אני לא מתווכחת, אני רק מספרת על ילדותי.
עטינים או VIMYA – היו מבשלים ומטגנים (בחמאה כמובן) עד לקבלת ציפוי קראנצ'י. אין לי מה להוסיף על כך, חוץ מזה שזה היה ביזארי בעיניי כבר אז בגיל 8-10 ומתוך מרדנות לא הסכמתי לאכול את המעדן.
מתכון שכולו חיסכון
בשנות ה-80 לרוסים לא היה פסטה או בולונוז, היו מקרוני (MAKARONI) ואם היה נשאר בשר מהמרק סבתא הייתה הופכת אותו ל- MAKARONI PO FLOZK. ויקיפידה רוסית משייכת את המתכון לאיזה ממציא אנגלי ואני משום מה דווקא בטוחה שסבתא שלי הייתה היוצרת הכי מובהקת שלו. היא הייתה מבשלת את הפסטה ואז מטגנת אותה (על חמאה כמובן) עד שהיא הייתה מתכסה בציפוי זהוב ותוך גדי מוסיפה את בשר הבקר מהמרק אשר עבר קודם דרך מטחנת הבשר הידנית שלה. מה שהיה מתקבל היא מנה קריספית (וחסכונית כי הבשר הרי היה מהמרק של ארוחת הצהריים) של פסטה עם בשר מטוגנים בחמאה.
לחיי הכשרות היהודית חברים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה